Thursday, September 1, 2011

התפטרות המתמחים והשוק החופשי

לפני כחודש הגישו מאות רופאים מתמחים בבתי החולים את מכתבי ההתפטרות שלהם כחלק משביתת הרופאים. מאז נחתם הסכם שסיפק את חלק מדרישותיהם, אבל רוב הדרישות שלהן לא נענו. אני לא רופא ולא מתמחה, אלא רק אזרח שמסתכל על העניין הזה מהצד ואתמול הוגדשה הסאה מבחינתי: ממשלת ישראל הגישה לבית המשפט העליון (שזרק אותה מכל המדרגות) ולבית הדין לעבודה דרישה להוציא צווי מניעה כנגד ההתפטרות של המתמחים. במלים אחרות, מדינת ישראל בתפקידה כמעסיקה הראשית של אותם רופאים מתמחים, מבקשת למנוע מאותם רופאים לסרב להיות עובדים שלה. הרי זו חוצפה מאין כדוגמתה.
ראשית, כיוון ששירותי הבריאות בישראל הם ממלכתיים (וטוב שכך!), ממשלת ישראל היא המעסיק הכמעט בלעדי של רופאים מתמחים בבתי החולים בארץ. אם היה זה כל מונופול אחר, היו חלים על הממשלה כללים מחמירים של מה היא יכולה לעשות וכיצד היא יכולה לפעול, אבל כיוון שזו ממשלת ישראל היא מתעלמת מכל הכללים גם כך. 
שנית, ממשלת ישראל בעצם מבקשת מבית המשפט לשלול את זכותם של אזרחיה לבחור מה הוא מקום העבודה שלהם. זו זכות בסיסית, שמעוגנת בחוקי יסוד במדינה, אלא שממשלת ישראל חושבת שזכותה להתעלם מהם. מעסיק יכול להוציא צווי מניעה כנגד עובדים שלו, ששובתים, בכדי למנוע פגיעה בשירות לציבור. בתי הדין לעבודה בישראל נוטים לאזן את זכות השביתה עם האינטרס הציבורי, ובד"כ פועלים היטב, אך צווי מניעה ניתן להוציא כנגד עובדים ולא כנגד אנשים שאינם עובדים עוד בחברה. זכותו של כל אדם לקום בבוקר ולהחליט שאין הוא מעוניין עוד לעבוד אצל מעסיקו, מכל מיני שיקולים. במקרה של המתמחים הם אמרו באופן ברור מדוע אינם מעוניינים עוד לעבוד אצל מעסיקם, קרי ממשלת ישראל, והסיבה לכך היא שהם לא מקבלים שכר ראוי לדעתם, עובדים שעות ארוכות מדי לדעתם, ואינם מרוצים מתנאי ההסכם שנחתם עם המעסיק. בין אם הממשלה מסכימה לטענותיהם ובין אם לאו, אין ביכולתו של מעסיק לדרוש את המשך עבודתו של עובד שמעוניין לעזוב. הרי ביום שנאפשר את זה, או למחרת, כל מעסיק במדינה יוכל לא לשלם שכר כלל לעובדיו בידיעה שביכולתו להוציא צווי מניעה נגד עזיבתם. צריך לזכור שכאן הממשלה פועלת לא כמשרתת את האינטרס הציבורי, אלא כמעסיק וכמונופול, ולכן אין ביכולתה לדרוש צווי מניעה.
שלישית, כיוון שהמדינה היא מעסיק כמעט יחיד במשק הרופאים, מה שהרופאים המתמחים אומרים, בעצם, הוא שהם אינם מעוניינים עוד לעסוק ברפואה בישראל. זו החלטה כבדה ביותר, שנלקחה לאחר שנות לימודים רבות, ולאחר שנים של הקרבה עצמית מכל הבחינות. לא מובן לי כיצד יכול מעסיק לצאת נגד עובד  שמוכן לזרוק לפח שנים של הקרבה לטובת עתיד טוב יותר במקום אחר? הרי זו הצבעת אי אמון גורפת במעסיק ועל המעסיק להסיק את המסקנות ולתקן את המצב. במקום זאת, ממשלת ישראל בוחרת ללכת לסעד משפטי כאילו היא הנעשקת, בעוד היא העושק.

עכשיו נסביר לקורא בנימין נתניהו, שטוען כי הוא מבין גדול בכלכלה ותומך נלהב של שוק חופשי, מה בעצם המתמחים עושים בהתפטרות שלהם. כידוע, על פי התיאוריה המקובלת בכלכלה, מחירו של מוצר בשוק החופשי נקבע על פי האיזון שבין הביקוש וההיצע. כאשר ישנו עודף היצע, המחיר יורד, כתוצאה מכך הביקוש עולה, עד שהוא תואם את ההיצע. ולהיפך, כאשר ההיצע קטן ביחס לביקוש, המחיר עולה, פחות אנשים יכולים לשלם עבורו, ולכן הביקוש יירד עד שיתאם להיצע. מה שהמתמחים עושים, למעשה, מר נתניהו, הוא לתקן את המחיר הנמוך של העסקתם על ידי הקטנת ההיצע. הם בוחרים, על ידי התפטרותם, לצמצם את היצע הרופאים הקיים והעתידי במדינה, על ידי מעבר לתחומי תעסוקה רווחיים יותר או הגירה למדינות בהן שירותיהם הטובים יקבלו תמחור הוגן יותר. למה הדבר אמור להוביל?לעליית המחיר של העסקת רופא מעכשיו ועד לשלב בו היצע הרופאים יגדל חזרה. כלומר, ההחלטה שלא לקבל את דרישותיהם העיקריות של המתמחים, מר נתניהו, תוביל את ממשלת ישראל להוציא עוד יותר כסף בעתיד, כשהרופאים הותיקים יפרשו ולא יהיו צעירים שימלאו את תפקידם. אבל מה אכפת לך? הרי הקדנציה שלך תסתיים בקרוב.

ובחזרה לרופאים המתמחים: מה הם יכולים לעשות? ההמלצה שלי תלויה בהחלטת בית הדין לעבודה. אם בית הדין לעבודה ידחה את בקשת הממשלה, כפי שהוא אמור לעשות במדינה מתוקנת, עליהם להמשיך בהליך ההתפטרות שלהם. אני הייתי מציע להם לחפש עבודה במדינה מתוקנת או בשוק ההנדסה הביו רפואית בארץ ובעולם. יש להם הרבה ידע והם יכולים לתרום המון, לקבל יותר כסף, ולעבוד שעות יותר נורמליות. ואם בית הדין לעבודה יקבל את בקשת הממשלה? אני מציע לכל אזרחי ישראל לברוח כמה שיותר, כי המדינה הופכת להיות דיקטטורה טוטאליטרית.